הרהורי מסע ממלאווי

בדרך כלל אני מתעוררת מספר פעמים בלילה. בשעה חמש וחצי אני מתחילה לחזור להכרה ולהפנים איפה אני נמצאת. עדיין חשוך בחוץ. אני זוחלת החוצה מהאוהל, זורקת על הרגליים סנדלים ונגררת כמו זומבי ל’בלוק הרחצה’. צריך לצחצח שיניים, להסתרק, להרכיב עדשות מגע ולקחת את הכדורים נגד מלריה. לאחר מכן אני חוזרת לאופנוע ומתחילה לארוז. הכלל הוא…

מפלי ויקטוריה והסתבכויות עם הרשויות – הגענו לאפריקה האמיתית

זמביה מרגישה כמו אפריקה האמיתית! ברגע שהגלגל הקדמי שלי עלה על הקרש וירד מהמעבורת, מיד הקיפו אותי לפחות עשרה בחורים, צועקים לי ומנופפים לי “תחני כאן! לא, לא, תחני כאן!”.”תודה, באמת, אבל אני לא צריכה עזרה. אל תציקו לי כי אני לא אשלם לכם”. זה כמובן לא עשה עליהם רושם. אחד כנראה החליט שהוא תפס את…

מדבריות המלח של בוצאנה

בוצואנה ידועה בכך שיש בה יותר חמורים מבני אדם. ואכן, יש בה הרבה חמורים. בכלל, נראה כאילו כולם, כולל כל הכבשים, העזים, הפרות והסוסים של בוצואנה, עומדים כל הזמן ממש באמצע הכביש, בדרך כלל בוהים בך בכעס אם אתה מנסה לעבור, חוצפן שכמוך. בעיירה בשם נאטה במזרח בוצוואני פגשתי שני חבר’ה שהיו בטיול אופנועים מניירובי…

גן עדן עלי אדמות – נמיביה

קבלו שלוש עובדות חשובות על נמיביה שמעניין לדעת: 1. נמיביה היא המדינה השנייה הכי פחות מאוכלסת בעולם, שנייה רק לטיבט. ישנם 2.3 מיליון תושבים בכל נמיביה. בשביל הפורפורציה – רק הפארק הלאומי אטושה הוא גדול יותר מכל שטחה של מדינת ישראל! 2. בצפון נמיביה גרים בני שבט ההימבה, שייתכן וראיתם תמונות שלהם בנשיונל גיאוגראפיק. הנשים מסתובבות עם חזה חשוף, מרוחות בבוץ אדום ועם שיער מופרד…